פיוטים ותפילות

הגדה של פסח - ליל הסדר

כשמדברים על ליל הסדר, הזיכרון הראשון שעולה לי זה לילות הסדר שעשינו בקרית מלאכי כשסבא דוד בן חיזקיה היה עדיין בחיים. הסדר הראשון היה כשלושה חדשים לאחר שעלינו ארצה. כולנו התאספנו בבית של סבא דוד וסבתא סולטון (מאמאיוק), כולל את דוד אורי ודודה רחל שלא היו נשואים עדיין . זה כלל גם את המשפחה שלנו כולל את אבא דוד ואמא ננה, יפה, דינה, אנכי, שלום, מרגלית ומשה שהיה תינוק בן כשלושה חדשים
לסבא דוד היו כמה מנהגים יפים שלא אשכח. אחד מהם היה לקנות בכל שנה לקראת פסח כמות גדולה של הגדות ולחלק למשפחות בשכונה. אחת מאותן אגדות שהפכו לאגדה שמורה אצלי עד היום. בעמוד הראשון כתבתי בכתב יד של ילד בן 11 שייך לאוריאן שמעון 27/3/57 תשי"ז
קרוב לודאי שהגדה זו היתה מההגדות שהוא קנה בפעם האחרונה, כי הוא נפטר בשנה שלחר מכן שנת 1958
מנהג אחר היה לו לחלק לנו הילדים מעות חנוכה ולחלק מאיתנו יש עדיין מטבע של 250 פרוטה שהוא נתן לנו. לי גם היה מטבע כזה עד שגנב פרץ לנו לבית וגנב אותו יחד עם דברים אחרים
סבא דוד ניהל את הסדר, כאשר הוא מסביר מה לעשות ומתי וכולנו ביצענו
המנהג היה שכל אחד מבין הגברים שידע לקרוא, קרא קטע מההגדה. והיה נהוג לתרגם לפרסית. למעשה היחידים שידעו לתרגם היו סבא דוד, אבא דוד ודוד אורי
לאחר שסבא דוד נפטר אבא דוד ניהל את הסדר
לטחר שעברנו לירושלים, אבא נהג לקנות מצה שמורה שנאפתה בשכונה. המצה השמורה היתה טריה כמו פיתה אלא היות ולא טפחה היא היתה די דחוסה וכבדה, אבל אני אהבתי אותה כי היתה טעימה לי
המצה השמורה שישה לברכה הראשונה על המצה בסדר וחלקה שימש אפיקומן
היה מנהג לשמור פיסה קטנה של אפיקומן בכיס גד הפסח בשנה הבאה, סגולה לשמירה עלינו מצרות חלילה. אני שמרתי פיסה כזאת מספר פעמים ויות והיא הפכה להיות קשה כאבן היא משמרה די טוב לפסח הבא

את ההגדה שקיבלתי מסבא דודצילמתי והיא מופיעה למטה