תאריך: מרץ 16 2026
פרק 4 - 1970-1973 לימודים בטכניון בחיפה
בטופסי הבקשה למקצוע שארצה ללמוד בטכניון, היו 3 אופציות למקצועות
שאפשר לבחור. בהתאם לביקוש ותוצאות מבחני הכניסה מקבלים אחת מהאפשרויות לפי
הסדר. אני ביקשתי, הנדסת מכונות ראשון, הנדסת בניין שני וחשמל שלישי, ולא
ציפיתי ליותר מדי. התקבלתי ללימודי הנדסת מכונות. היות ולא דאגתי למגורי
סטודנטים בטכניון, כי המתנתי לתוצאות המבחנים, נאלצתי לחפש מקום לגור בנוה
שאנן במקום הכי קרוב לטכניון. לאחר חיפושים מצאתי מקום ממש ביציאה מהטכניון
ברחוב אדם הכהן. זו היתה יחידת דיור לשניים בבית פרטי בו גר אדם מבוגר
בגפו. מצאתי גם שותף בשם יהודה, בחור נחמד מקיבוץ אפיקים שגם התקבל להנדסת
מכונות
בימים הראשונים היינו די עסוקים בהתארגנות, קניית דברים ליחידת
הסיור וספרי לימוד וכלי כתיבה
התחלנו ללמוד והיינו די עסוקים. התלמידים
חולקו לקבוצות ותכניות הלימוד התפרסו על לוח מודעות ובהתאם לזה התנהלנו.
השיטה היתה קודם הולכים להרצאות לפי השיבוצים ובהמשך לתירגולים ובחינות
לשמחתי פגשתי חברים מהתיכון ומהפנימיה המקצועית. הפנימיה המקצועית היתה גם
בעין כרם בירושלים אבל במקום שהיה קודם בית ספר חקלאי, כי נבנה מקום חדש
לבית הספר החקלאי
נסעתי לחיפה עם הקטנוע שלי ולקחתי ציוד מינמלי נחוץ.
בנסיעות הביתה לירושלים חזרתי עם ציוד נוסף
היות ועבדתי שנה, וחבריי
מהפנימיה ומהתיכון התחילו ללמוד לפני והיו שנה מעלי. התלמיד היחיד שפגשתי
מהפנימיה היה גדי שבירו שלמד בגמנסיה שנה מתחתי והיכרתי אותו שטחית. פגשתי
תלמידים שהיו בפנימיה המקצועית והתחברתי אליהם. זה כלל את יעקב בן-משה
(ז'ק), משה מדינה (מץ'), ועזרא שוחט. בנוסף היו איציק כהן ומיכה עידן שלא
למדו בפנימיה אלא היו ביחד עם תלמידי הפנימיה האלה בקורס הכנה לטכניון
הקבוצה הזו היתה בעצם החבורה שלנו במשך ארבע שנות הלימוד וחלק מאיתנו
המשכנו להיפגש גם אחרי סיום הלימודים
בשנה השניה הצלחתי לקבל דיור
במעונות הסטודנטים בטכניון וגדי שבירו היה השותף שלי לחדר
למען האמת כל
החבורה הזו גרנו בחדרים צמודים והקשר בינינו התחזק עם הזמן
בבניין שבו
גרנו היה מטבח בקומת הביניים וכולם תירגלו את כישורי הבישול שלהם
מדי
פעם אירגננו בחבורה ארוחות משותפות והיה די נחמד
בזמן הפנוי שלנו נהגנו
לשבת יחד לשוחח וגם לשחק. בין המשחקים היו משחקי קלפים כמו רמי וברידג'
וכמובן שש בש ושחמט, אבל המשחק המועדף היה רמי בתנאי שהיו 4 משחקים פנויים.
אבל זו לא היתה בעיה, תמיד היו יותר מארבעה פנויים בשיטת הקודם זוכה השני
בוכה. מישהו שהחליט ליזום משחק יצא למסדרון וצעק ברידג' ותוך שניות רצו כמה
חברה החוצה ומי שאיחר נשאר בחוץ
נהגנו גם לצאת מדי פעם לטיולים שהתארגנו
בטכניון
בשבתות חברה נסעו מדי פעם הביתה, ואם נשארו אז היו התארגניות
לפעילות בשבת
אני נסעתי הביתה להורים בירושלים פעם בשבועיים או שלושה
בשבתות שלא נסעתי הביתה, נסעתי לרוב למשפחת דודי אהרון מצד אבי ברמת-ישי
ודי נהניתי שם. דוד אהרון היה נשוי לאשה בשם שרה והילדים שנולדו להם היו
נוסרת, יוסף ועדנה. שרה נפטרה בגיל צעיר ודוד אהרון נשא לאישה את אחותה
גולסון. הילדים שנולדו להם היו מרדכי, נעימה, אברהם, אלי, אורה ויהודה
נוסראת נישאה למשה הבן של אברהם משיח וגרו בקרית מוצקין, עדנה נישאה ליעקב
וגרו בצפת ויוסף נישא לשרה והם גרו ברמת ישי
נוסראת ובעלה משה, עם עם הילדים אילנה
ליד אביה ועמוס באורול כהה, הילד המוחזק על ידי אמו נוסרת הוא אריה
תוך זמן קצר נוצרה חבורה שיחד עשינו פעילויות נחמדות
יוסי בן דודי היה גדול ממני והיה כבר נשוי עם ילדים וכמובן לא היה בחבורה.
מרדכי בן דודי היה בגילי והיה בחבורה, נעימה שהיתה צעירה ממרדכי אבל לא
היתה בחבורה שלנו
אברהם היה מספר שנים צעיר מאיתנו אבל היה בחבורה. שאר
הילדים של דוד אהרון היו צעירים יותר ולא נכללו בחבורה
היו איתנו עוד
מספר חברים מקומיים כמו שרה הנכדה של אברהם משיח וטובה שלא היתה יזדיה אלא
טורקיה
ברמת ישי היו מספר משפחות יזדיות שהיו גם קשורות בקשרי משפחה
וכולם גרו קרובים זה לזה בבתים דו משפחתיים
בבית ליד בית דודי אהרון גרו
ההורים של גולסון אשתו של דוד אהרון עם כמה בנות שעדיין לא נישאו
בבית
ממש מול דוד אהרון גר יוסף בחצ'י שאשתו היתה הת של אברהם משיח. בתם שרה
היתה איתנו בחבורה
אברהם
חלק אחיה של גולסון עם משפחתו גם גרו בסביבה. יוסף בן-דויד אח צעיר יותר של גולסון גר בבית
אחר בסביבה
השכן של דוד אהרון לבית הדו-משפחתי היה אברהם משיח עם אשתו.
הוא היה אדם מבוגר עם זקן ארוך ולבן, אדם נחמד מאד ומאיר פנים. היה בפיו
משפט שגור שתמיד חזר עליו כשרצה לברך מישהו צעיר, הוא אמר: הלואי שאזכה
להיות בבר מצוה שלך או בחתונה של או באירוע אחר, תלוי בגילו של המבורך
אותי זה קצת שיעשע כי חשבתי שבעצם הוא מברך גם את עצמו שיאריך ימים ואולי
גם יוזמן לאירוע בבוא היום
בשבת הלכנו לבית
הכנסת שרוב האנשים בו היו יזדים ומי שבעצם ניהל אותו היתה משפחת דוד אהרון
ומשפחת אשתו. בית הכנסת נקרא על שם דוד אביה של גולסון שחי כמה שנים ברמת
ישי
כאמור אנחנו החבורה טיילנו בשבתות בשדות בסביבה ובמקומות מעניינים
כמועתיקות שעריים, הפסל של אכסנדר זייד. אם היה איזה יום חול שהיינ ו
בחופש, נסענו
רחוק יותר כמו מפלי הבאניאס, רמת הגולן ועוד
אברהם
אוריאן ואנכי במפלי הבניאס
עם הזמן התפתחה חברות ביני ובין טובה, אחת הבחורות שהיו בחבורה. מדי
פעם טובה באה איתי לירושלים לשבת אצל הוריי. החברות נמשכה כחצי שנה ואז
נפרדנו אבל המשכנו להיות ידידים
טובה ואני וילדים מהשכונה
טובהת אני ושרה
שרה מקדימה וטובה מאחור על הקטנוע, עומד מרדכי ז"ל
מרדכי ז"ל ואני
זו תמונה יותר מוקדמת בביקור כשהייתי בצבא:ץמימין: שלום, מרדכי ז"לת יעקב
בעלה של עדנה, ואנכי
במשך הלימודים כמעט תמיד עבדתי כדי לממן את
הלימודים. רוב החברה שלמדו איתי ושהיו שנה מתחתי קיבלו עבודה מגברת בשם יעל
רום שהיתה הטייסת הראשונה בחיל האויר, ובעלה יוסף רום פרםפסור להנדסה
אוירונאוטית בטכניון. יעל בין עיסוקים נוספים טיפלה בתלמידים נעיירות פיתוח
ודאגה להם גם לקורס הכנה לטכניון, גם למילגה וגם לעבודה בזמן הלימודים. כפי
שסיפרתי לי לא היו ההטבות האלה כי לא הייתי במסלול שלהם. נראה לי שסיפרתי
בזכרונות במקום אחר - שניגשתי ליעם רום וביקשתי שתסדר לי עבודה אבל היא
אמרה שאין לה הסמכות כי אני לא שייך לתכנית בו היא עוסקת. אמרתי לה שזה
הפרס שהמדינה נותנת לי על זה שהייתי קצין ביחידה קרבית ושירתתי 10 חדשים
יותר מהסטודנטים ההם. היא אמרה שאני צודק והיא מסכימה איתי שזה לא הוגן אבל
היא לא יכולה לעזור לי
בין העבודות שעבדתי היות מתן שיעורים פרטיים
לתלמידי תיכון בסביבה, עבודה במעבדה של הפקולטה לארכיטקטורה בבנין הישן של
הטכניוון בהדר הכרמל
באותה תקופה, הצבא בנה ביצורים בסיני והעסיק די
הרבה קבלנים, וגם אנשים שלא בדיוק היו קבלנים אולי עשו קצת שיפוצים פה ושם,
אבל היו והעבודה הכניסה כסף טוב זה משך קבלנים ואנשים לנטוש את עיסוקם
ולהגיע לסיני. היו גם אנשים פרטיים שעזבו את עבודתם והגיעו לסיני לעבוד
נתקלתי בקבלנים קטנים שגם ביצעו תרמיות בעבודתם, ואולי גם קבלנים גדולים.
למשל הוספת יותר מדי אבנים לתוך יציקות שגרם ליציקות להיות פחות חזקות.
אמנם היו פקחי בניה אבל גם יכולותיהם היו מוגבלות. לעתים גם אנחנו העובדים
הזוטרים לקחנו יזמה כמה שאפשר והפכנו את עצמנו לפקחים והערנו לקבלנים.
למרבה הפלא זה עזר כי הרמאים חששו שנלשין עליהם וכמעט לא רימו בנוכחותנו
העבודה בסיני השתלמה מבחינת השכר וזה דחף אנשים
לנטוש את עבודתם אם שכרם לא היה גבוה ולבוא לעבוד בסיני. למשך היה מישהו
שהיה שוטר עזב והגיע לסיני, הוא התגלה כאדם מעניין עם חוש הומור משובח
וסיפורים מעניינים מעבודתו כשוטר. היה אדם מבוגר ש עבד שם. מוצאו היה
מהונגריה ודם היה לו מבטא אבל שוב אדם מעניין ומצחיק. והיו גם די הרבה
שכנראה היו מובטלים והגיעו לסיני. אצל חלקם בעיקר צעירים הורגש שלא היה להם
הרבה ניסיון בעבודה, והיו גם בטלנים. השוטר לשעבר נהג להציק להם ולדחוף
אותם לעבוד יותר טוב. לדוגמא אם כולם עבדו ומישהו קצת עמד והסתכל על אלה
שעובדים אז השוטר אמר: אנחנו עובדים ואתה עושה הרבה קולות של אדם מתאמץ. את
ההונגרי די חיבבתי כי הוא השתדל לעשות ככל יכלתו למרות גילו המתקדם. הוא גם
אהב לשוחח ולספר סיפורים
לסיכום אני יכול לומר שגם נהניתי לעבוד בסיני
וגם הרווחתי כסף טוב
בטכניון היו אירועים חברתיים שונים.
בימי שלישי היו ריקודי עם ועמים למתחילים ולמתקדמים ולסיום היו גם ריקודים
סלוניים. במוצאי שבת היו ריקודי עם ואחר כך ריקודים סלוניים. הקפיטריה היתה
פתוחה בערבים וכך גם אולם הקולנוע. בזמן המבחנים אולם הקולנוע היה פתוח גם
לאורך היום, כי היה לנו מנהג ללכת לסרט אחרי מבחנים כדי לאוורר את הראש
היו כמה מהחברה שלנו שהלכו לרקוד, אני לא הלכתי כי לא ידעתי לרקוד. באיזה
יום בא אלי ז'ק שרקד תמיד וביקש שאצטרף אליו לריקודים. אמרתי לו שאני לא
רקדתי בעבר וגם איני יודע לרקוד שום סוג של ריקודים. הוא אומר לי שזה לא
קשה ושהוא מוכן ללמד אותי בהתחלה ואחר כך זה ילך בקלות. אחרי כמה סירובים,
הצטרפתי אליו ובהתחלה עמדתי בצד וחשבתי שזה מסובך ולא בשבילי. ז'ק לא הירפה
ודחף אותי למעגל. בהתחלה הרגשתי כשוטה מקפץ בין הרוקדים ומדי פעם יצאתי
מהמעגל, אבל ז'ק המשיך למשוך אותי פנימה
בשבועות הבאים כבר הלכתי ולאט
לאט ראיתי שאני קולט קטעים של הריקודים ובכל פעם אני משתפר. לאחר מספר
חדשים כבר הרגשתי שאני גם נהנה לרקוד והשאר היסטוריה. לא אשכח את זה לז'ק
ואפילו שהיינו חברים קרובים, החברות שלנו התהדקה עוד יותר. ז'ק היה בחור
טוב נטו וקשה היה להרגיז אותו, וזה מתכון למשוך חברים
סטטיסטית לומדים
בטכניון יותר בנים מאשר בנות, אז כדי שיגיעו בנות לאירועים חברתיים הטכניון
איפשר לבנות להיכנס לאירועים כמובן בתשלום. לבנים שלא למדו בטכניון לא היתה
כניסה
בריקודים כמובן יש ריקודי זוגות, אז יוצאים לא מעט זוגות מבין
הרוקדים
לי לקח זמן עד שהעזתי להזמין בת שתרקוד איתי כבת זוג. לפעמים גם
בנות הזמינו בנים לרקוד , ומדי פעם בנות הזמינו גם אותי לרקוד
כפי
שהיזכרתי, התקבלתי ללימודים בפקולטה להנדסת מכונות. הלכתי להרצאות
ולתירגולים ובחנים עם המתרגל של הקבוצה שלי והייתי מאד עסוק. בנוסף לזה
קיבלנו הרבה שיעורי בית והרבה שרטוטים טכניים שלקחו את רוב הזמן הפנוי
בערבים
היתחלתי לקנא בחברי שלמדו בפקולטה לחשמל ואלקטרוניקה שהיה להם
הרבה יותר זמן פנוי ממני ועלה לי רעיון שאולי כדאי לי לעבור פקולטה בשנה
השניה
היגשתי בקשת העברה ונאמר לי שהמעבר יתאפשר רק אם ממוצע הציונים
שלי יהיה לא פחות משמונים. עשיתי את המיטב וקיויתי לטוב ואכן הבקשה שלי
התקבלה ועברתי לפקולטה לחשמל ואלקטרוניקה
השנה השניה התחילה ובשיעור
התרגול הראשון היה בוחן בחשמל, לשרטט איזה מעגל חשמלי ולהסביר את פעולתו.
היות ולא למדתי בפקולטה הזו בשנה הקודמת, לא היה לי מושג במה מדובר, אז
מסרתי דף ריק למתרגל והיסברתי לו את הסיבה. הוא קיבל את זה ואני הבנתי שאני
צריך להדביק את החומר שפיספסתי בשנה א', וכמובן בסמסטר הראשון עבדתי קשה
ונכנסתי למסלול
בתכנית הלימודים צריך היה לבחור 5 נושאים עיקריים שכללו
בתוכם מספר תכניות משנה. בשנה האחרונה למשל בנושא העיקרי זרם חזק נכללו
הנושאים: שדות חשמליים, רשתות חשמל וטלויזיה
בנושא דיגיטל היה תיכנות,
מעגלים אלקטרוניים וכן הלאה
בין הנושאים שבחרתי היה נושא הטלויזיה, אלא
שבאיזה שלב הודיעו שנושא זה התבטל ויש לבחור נושא חלופי. לא מצאתי נושא
חלופי במסלול הזה אלא במסלול אחרץ נאמר לי שאני צריך לקבל את האישור של
המרצה ושל הדיקן. המרצה אמר שהוא לאשר אם הדיקן יאשר, שאלתי את הדיקן והוא
אמר שאם המרצה מאשר אז אין לו בעיה. הודעתי למרצה ולמדתי את המקצוע. אחרי
שלמדתי את המקצוע ונבחנתי ועברתי, גיליתי להפתעתי שהמרצה לא אישר את המקצוע
הזה וכשאמרתי שהוא אישר אחרי אישור הדיקן הוא התכחש לזה ולא נותרה לי ברירה
והייתי צריך לבחור מקצוע אחר, ללמוד אותו ולהיבחן במועד ב אחרי סיום שנת
הלימודים
למה אני מספר את כל זה? כי ראשית שוב למדתי שגם בין הפרופסורים
יש כאלה ללא עמוד שדרה, ושנית זה אילץ אותי להישאר בחיפה וללמוד בחופשת
הקיץ
אגב, לא היתה חובה להופיע להרצאות של המרצה, העיקר שעוברים את
המבחן לפחות בציון עובר שהוא 60
נשארתי בקיץ 1973 בטכניון, קניתי חוברת
מתאימה למקצוע בחנות הטכניון ולמדתי. נבחנתי ועברתי בציון 7
ולסיכום היה
לי מקצוע עודף שלא שימש לכלום
המבחן נערך בין ראש השנה ובין כיפור. לראש
השנה נסעתי להורים בירושלים, וחזרתי להיבחן ולאחר המבחן הלכתי לבית של דוד
אהרון ליום כיפור
היה נחמד לשמוע שוב אחרי זמן מה את הפיוטים של יום
כיפור בניגון יזדי
בשחרית ליום כיפור התחילו שמועות שיש כוננות ואנשים
נקראו למילואים. ככל שהתקרבנו לצהרים ראינו שגם אנשים מבין המתפללים נקראו
להתייצב. מדי פעם התפילה הופסקה ונפרדנו מאלה שנקראו להתייצב. ההרגשה היתה
מאד לא נעימה והיה מתח באויר עם הרבה אי ודאות. אחרי הצהריים הגיעו ידיעות
שמצרים וסוריה פתחו במתקפה משולבת נגד ישראל
היות ואני הייתי בשלב מעבר
ליחידה אחרת, לא נקראתי להתייצב
לאחר יום כיפור נסעתי לקצין העיר בחיפה
והסברתי להם את המצב וביקשתי שיגייסו אותי. הם לקחו ממני מספר טלפון ואמרו
לי להיות בהמתנה
יום עבר, יומיים עברו ולא קוראים לי. צילצלתי לקצין
העיר לבדוק והתשובה היתה אותה תשובה, שיקראו לי אם זה יתאפשר
לאחר עוד
יום או יומיים החלטתי לנסוע להורים בירושלים ונוכחתי לדעת שגם את דני בעלה
של מרגלית לא גייסו
שלום היה ביחידת קטיושות ולא ידענו איפה הוא מוצב,
ויותר מאוחר הסתבר שהוא לחם גם בגדה וגם בסיני. משה גם היה מגוייס והוא
אמור להיות ברמת הגולן ואני לא זוכר אם אפי היה כבר בטירונות או לא
שאלתי את דני אם בא לו שנלך לחפש את המלחמה ואולי איכשהו נמצא את שלום ואת
משה
דני הסכים ולמחרת לבשנו מדים ויצאנו לכיוון סיני בטרמפים כמובן
דף הבית
אילן המשפחות
שושלת רפאל ובת ציון כהן
שושלת אבא-אק'אי בן רחל וציון
שושלת שרה בת רפאל ובת-ציון כהן
שושלת אברהם פיקאלי
מורוורי ואלעזר
חיזקיה כהן
בת ציון ורפאל מארי כהן
סולטון ודוד כהן
מרים ואליהו אור
שרה ואק'אי כהן
סנם ודוד כהן אוריאן
דף המזכרות של משפחת אוריאן
שושנה ואברהם כהן
אילנה ואורי כהן
רחל ואלי זוהר
גולסון ואהרון אוריאן
רחל ואברהם פיקאלי
קורות חיים של שמעון
אוריאן
חגיגות בר מצוה
סרטים ומצגות
סרטי וידאו של משפחת רחל ושמעון אוריאן
פיוטים ותפילות
זכרונות וסיפורים
פגישה עם הדודות שושנה ורחל
שירים ופתגמים עממיים
שמות, מקומות וצמחי מרפא יזדיים
פרפראות מיזד
דףזיכרון ליוסף סלע כהן
ז"ל
דףזיכרון לדוד
נתן
ז"ל
דףזיכרון לרחמים כהן הי"ד
דף זיכרון לאיתמר מעוז ז"ל
דף זיכרון לרן ויוחאי אריאב ז"ל
דף זיכרון ל לד"ר ברוך מזר ז"ל
דף זיכרון לאליאס כהן ז"ל
דף האזכרות